הכותב הַמתּחַתי של הפוסט שוהה כאן כבר פעם נוספת, כדי לספר סיפור יוצא דופן שקשור לצפייה באישתו בוגדת בו (המלצה חמה, כדאי לקרוא—it’s מרתק). הפעם הוא משתף בסיפור על מפגש טעימות ומספקות שהתרחש בזמן שבו הפסק לגמרי מיחסי מין. קוראים קבועים יזדהו ברור עם ההתרגשות והסקרנות שהסיפור מעלה (הנהגת ‘ילדה טובה’ והיא לחישה ומתמסרת’), ואני שמח שהוא בחר לשתף אותנו בחוויה של סקס עם ‘ילדה טובה’ לאחר תקופה ממושכת של הימנעות…
שכב עם ילדה טובה לאחר תקופה של הימנעות
תשעה חודשים. זה הזמן שלקח לי להחלים מתהליך של ניקיון מיני מוחלט. הייתי עייף, מתוסכל ומורם עצבים מהמרוץ הבלתי פוסק של דייטינג מקוון. יש שיחשבו שהאפליקציות שלנו חסרות חיים, שיפוטיות, אכזריות. נמאס לי מהאנשים שהייתי מנסה להרשים ומן הסתם גם הם נמאסו לי, הסיטואציה פשוט לא עבדה. הרגשתי שאני צריך הפסקה. הלחץ למצוא שותפה, או שותף, קירא אותי. מה שבאמת רציתי היה לעשות דבר שלא עשיתי מעולם: כלום.
בדיוק כך — כלום.
אין דייטים. אין מקומות פנויים לזיון. ולפרק זמן רב, גם אין עיסוק בפדיחה עצמית — מה שמקובל לכנות ‘גירוש היהלום’. אם אתם מרגישים אובדן מוחלט עם הטרנד המודרני של דייטינג מקוון, ממליץ בחום לנסות פשוט להפסיק ולשכב על הספה עם עצמכם. לקחת את הזמן ולפתח את עצמכם: להפוך לבריאים יותר, ולבסוף — לשמחים יותר.
וזה אולי נושא נדוש, אך לרוב דווקא באותן הזדמנויות שהכי לא מצפים להן — קורה משהו. הנה אני, באמצע תקופה של הימנעות, ומפגש פתאום עם מישהי שהיכה אותי כמו ברק בשמיים. וכך, עשינו את זה. ואיך… עשינו את זה טוב מאוד, אלוהים ישמור.
הזדמנות עם ילדה טובה אחרי תקופת הימנעות
בהתחלה, היא לא נתנה לי ישר לבוא. דיברנו כל לילה במשך שבועות, והייתי בטוח שנסתובב במהרה לחדר השינה שלי, ונתחיל לחרמן זה את זה עד כלות. אך היא עשתה לי אתגר: היא נתנה לי לחכות. איך אפשר שלא? היא תפקדה כילדה טובה שמרגישה את התסכול שלי ומבינה שזה גם מצחיק בעיניה. היא צחקה, כי היא הרגישה שהיא משיגה קצת כוח עלי.
“האם חשבת שאוכל פשוט לתת לך לזיין אותי מיד?” היא חייכה, שוב בחוסר רצינות.
התאווה עלתה בי למפלס גבוה. באמת רציתי אותה, יותר משסיכמתי אי פעם. ואז, הם חיכינו. כן, חיכינו שעות, עד שהשקיעה, והחשיכה בחוץ. ואז שוב נשקנו, החזק יותר, עם תשוקה יותר עזה. אמרתי לה כמה שהיא ילדה רעה. היא חייכה וקולה היה מלא חוסר אמון.
“איך יכולה להיות ילדה רעה?” היא שאלה, מ pretending של חוסר ידע.
“ילדות טובות עושות מה שאומרים להן,” הכרזתי.
בעוד אני מדבר, אחזתי בשערה וגררתי אותו בכוח, היא פעם את הראש אחורה וגונחת בשקט, מושפעת וחולמת. “שמעי, את תהיה על הברכיים כשאני אומר, מובן?” שאלתי, בקול תובעני יותר. היא חייכה, לא עונה, רק מביטה בי בניסיון לאתגר אותי. שאלתי שוב, “מובן?” והיא ענתה בצחוק מרושע, כמעט מבקשת להמשיך באתגר.
סובבתי אותה והקמטתי את כף ידי על ישבנה, תוך כדי שהתחלתי תופס את גבורה ומשחק איתה, כשהיא מלקקת אותי בקצה הלשון, וממש מרגישה שזה על סף ההתגברות. עם הזמן, שכחתי מההתחלה, שהאור בסביבתי לא כובען וזה בעצם כל הרחוב מקבל תצוגה בלתי נשכחת של סקס חזק ומרתק.
הפעם, אני מרגיש איך זה רץ ומבעבע, אפילו היססתי רגע. הזכרתי לעצמי כמה זה בלתי צפוי ומפתיע, בעיקר כי לפני כמה שבועות חזרתי לסוג של חסר תכלית של הימנעות, והתפלאתי על הקצב המרתק שהגענו אליו.
לאחר ששפריצנו את הגבול, הגענו למיטה. היא הייתה כבר לגמרי במצב של שיתוף פעולה, שוכבת על כל ארבע, תוך שאני מחזיק בשערה, עם תנועות חזרה שממשיכות בקצב שלנו. כמעט שלא צריך להתאמץ, כי כולם יודעים שכדי להיכנס עכשיו לאקשן, כל מה שצריך זה להמשיך ולרצות, ולשגר את המגע והנאה מחדש ואחרת.
“ילדה טובה כזו,” הייתי אומר, והיא הייתה משחררת אנחות והן מזרימות את ההנאה שלה. זה היה זרם של חוויות מפעימות — נופלות עליי כמו סופת רגשות, כשהראש שלי מרוקן, והתנועה לא נגמרת.
זיהיתי פתאום שמאז שהחלטתי לנסות להיות לבד, גם נכנסתי לשלב חדש מאוד של חופש, חוץ ממה שהתחלתי בו — חוסר היכולת להפסיק לחקור ולטעום את ההרפתקה. פתאום, התמונה מתבהרת: זו חוויה שלמה של פתיחות, של לחיות את הרגע, בלי להימנע ממיניות או מסתירות, אלא פשוט לתת לזרם לקחת אותי.
הסוף הוא בהישג יד, והשיא — בהחלט שווה. לפעמים, צריך פשוט לשחרר, ולתת להתרחש.
