אנחנו יצאנו לקסף שני פעמים בלבד, עם אותה רמת מעורבות רגשית, ולכן עדיין אינני מכירה אותו היטב. אני יודעים עליו בדיוק כמו שאני יודעת על כל אחד אחר שמוכן לחלוק איתי כוס יין ויחסי מין מהירים — כלומר, לא יותר מדי. אך למרות זאת, ההבטחות שהוא נותן מרגשות. מה בעצם מגדיר מישהו כמותיר רושם מבטיח? איך מצליחים להפוך דייט ראשון לשני ושלישי?
הערה: כרגע יש השהיית פרסום של חלק מהכתבות בשל תקופות סגר, ולכן למרות שאנחנו במצב סגר, הדייט הזה קרה בזמן שהיה חוקי. אני בלי להמעיט בסיכונים, לא ממש מתנהגת באופן פרובוקטיבי במיוחד.
כשאמא שלי שואלת עליו, בטון נלהב של אדם שמנסה להסיח את דעתי מהפאניקה העמוקה בחיים שלי, אני אומר לה “כן, הוא מבטיח.”
כשחברה שואלת אותי לאחר הדייט השני איך הלך, אני משיבה אותו דבר: הוא מבטיח.
אני שולחת הודעה לאחותי: אני לא מכירה אותו לעומק עדיין, אבל הוא מבטיח.
מה שמגדיר דייט כ”מבטיח”?
כאשר אנשים באתרי היכרויות שואלים אותי במה אני מחפשת, התשובה לעיתים קרובות היא בלבול ומבוכה או סתם הנהון של אוזן. קל לי יותר להגדיר מה אני לא מחפשת מאשר מה כן. לצערי, אין לי עניין במערכות יחסים מזדמנות שאינן רציניות — הקורונה מנעה ממני את הסגנון של “יחסי מין מהירים ובלי מחויבות” שהיה לי בעבר עם גברים שהיו ברוח דומה לפני המגפה. בוודאות, אינני מחפשת “חבר/ה”, כי אני עדיין מוצפת מהקשר הקודם וגם יש לי עיסוקים אחרים. יש לי הרבה חברים שמהם אני רוצה לבלות זמן, ותכנונים רבים לעתיד — אני לא מפנה זמן לאהבה או לחברות במונוגמיה. מישהו שהתחברתי אליו משתמש במושג “solo-poly”, אך אם נכנס לעומק אני מעדיפה לתאר את הקשר כ”חברות מינית” (fuck-buddies), כש”חברות” ו”יחסי מין” חשובים באותו אופן.
אני מחפשת שותף/ה למטרות מין, או שניים, שיוכלו להישאר יחד איתי בחורף הקשה הזה, אנשים שפוחדים ממגע אבל מאוד סקרנים. כאלה שמודעים לסיכונים ונזהרים, אך פתוחים לתקשורת ולמיניות. אנשים שנהנים משתייה, שיחה ואינטימיות לפני שהסקס מגיע — חברים שמסוגלים ליהנות מחברתנו בזמן שמין קורה. חברים שיסכימו ליחסי מין, אך גם ייתפסו כידידים טובים. אך כבר ניסיתי המון שיחות וידאו עם גברים שמצאתי לא מוצאים חן בעיניי, וזה מראה שאני לפחות קצת יותר סלקטיבית ממה שחשבתי בהתחלה כשפתחתי את הפרופילים שלי להמרות באפליקציות ההיכרויות.
מה בדיוק מחפש? מה מייחד רגע כזה של דייט שהוא “מבטיח”?
הפיכת דייט ראשון לשני
התכונות שאני מחפשת באדם משתנות בהתבסס על אותו האדם. יש כאלה שבהם דומיננטיות מרגישה מוזרה ולא טבעית — ואני לא מצפה שיקעו לי עמוד צרחה, בדיוק כמו שלא אגיד להם לעוף עם כנפיים. לעומת זאת, יש כאלה שאני כבר בערך יודעת לפני שנפגוש שכנראה לא יעמדו בסטנדרטים שלי ל”חנון”, אבל משהו אחר תפס את עיני — הומור טוב, קעקועים יפים, או הנטייה לרקוד בהצלחה או בצורה נלהבת. אז מה שחשוב לי באיש יקבע תמיד לפי האיש עצמו, ורוב הזמן אני לא מבינה בדיוק מה זה עד שאני פוגשת אותו. הפיכת דייט ראשון לשני תלויה באיש, באיזה נקודת התורפה שלי הוא נוגע, ומה עושה לי נעים — אך מעבר לפרטים, אני חושבת שלהרגיש בנוח זה קריטי: האם אני מרגישה בנוח עם האדם הזה? האם אוכל לדמיין אותו כחבר?
הוא, למשל, מבשל לי — וזה מפתיע אותי. הוא מכין לי ארוחה טעימה, עם תרד וטעם, וכישרון. אנחנו אוכלים ביחד עם יין ודיון פוליטי.
הוא טיפה יותר שמאלי ממני בפוליטיקה, שזה משמח אותי. הוא יודע לספר לי דברים שאני לא יודעת, והשיחות בינינו מתחילות מעקרונות משותפים. יש לו דעות חזקות על דעות של קייטי רולינג, והוא לא מפחד להוציא קול רוגז עליהם.
הוא קצת חנון ומתבייש, וזה מאוד מקובל עליי — הרבה מאוד. בדייט הראשון כל הצחוקים שלו היו עצבניים, ואולי זו הסיבה שהורדתי איתו את הנרתיק לראשונה: לפעמים צריך להוציא את העצבים באמצעות מין כדי לגלות מי באמת האדם. לדייט השני, הצחוק המתוחיל נעלם, ובמקומו מגיעות חיוכו האותנטיים ושיחות שמתחילות לזרום בקלות.
והנה עוד פרט חשוב — הוא יודע לחרבן טוב, שזה חשוב גם כן.
החשיבות של המין
המפגש המיני הראשון שלנו היה בדיוק כמו שציפיתי — חובבני, מהיר, נרגש ודליל ברוק. למה לוקח לפחות שני דייטים ללמוד איך לသူק מישהו? זה כמו שאורחות הואות שונות — אתה צריך קצת זמן לכוון את הלסת והפה, לקרוא את המוליקול של השני. אך הוא עושה קולות נעימים, והמין שלו מרגיש טוב — וזה די והותר כדי להפוך דייט ראשון לשני.
בדייט השני, המין ארוך יותר, חזק יותר, והוא משתוקק לתשואות. כשהאני מתגרה בו היטב, הוא מגיע לסיומו, וקולו במין מרחיב את הלב ומביא הרמות של אושר שלמים בגוף כולו.
הוא יודע לתקשר, וזה מורגש עוד לפני שמגיעים לשלב ההורדת בגדים. בשיחות הראשונות באתרי ההיכרויות, כשהייתי שואלת על ספר שהוא אוהב והייתי מציינת שיש לי דעות, הוא היה מרגיע ועדיין מבהיר שזה חשוב לו ושלא אתבטא דבר שיוכל לפגוע בו. לא הייתי מתכוונת לגעת בזה כלל, אך ההתרעה הייתה מוערכת — זה סימן ראשון לכך שיש לו רגישויות וגבולות ברורים, ושהוא מוכן להיות פתוח ולשדר אמינות.
כשאנחנו שוכבים, אני יודעת שייגיד לי בדיוק מה אהוב עליו ומה לא, ואני מרגישה בטוחה לבקש את מה שאני רוצה — “אפשר לעלות עליך?” או “נעים להמשיך לחדר אחר?”
אחרי הסקס, הוא מנתח את החוויה, משבח אותי על משהו — ואני חשבת שזה משהו שהרוב עושים, אך הוא מראה לי שזה חלק מיצירת תקשורת פתוחה. הוא רומז על העדפות שונות שלו, ואני שואלת אם הוא דומיננטי, משני או בליין, והוא יודע בדיוק למה אני מתכוונת. ישנו ביחד ומדברים עוד קצת, והצחוק המתחיל כבר חלף הלאה — זה מרגע לרגע נעשה ברור שזה מעבר ל”עניין זמני”.
הוא משאיר טיפות של רעיונות על kinky, ואני נלהבת ומוסיפה “כן, וגם” ושותלת השאלות על תפקידים וסטיילים, והוא יודע בדיוק למה אני מתכוונת. אנחנו שוכבים ומתנשקים, והשמונה יודע שזו תחילת קשר מרגש ומאתגר.
בסוף, כשאנחנו חוזרים ללבוש, הם משיקים עוד משקה, מדברים על פוליטיקה נוספת, מפתים בשיחות שקטות ומבינים שיצא לנו טוב. באחד הרגעים, הוא מורתח אותי בנושא הסכמה ואני מתמלאת הערכה — הוא עדין, חנון, קינקי, שמאלני ומוכן לאתגר אותי.
זו הסיבה שאני אומרת שהוא מרגש — הוא מזכיר לי בדיוק את החברים שלי. הדייט הראשון הוביל לשני, ואני לא ממתינה לדעת אם נקבע גם שלישי. הוא בעצם הבטחה לדברים טובים יותר, ובתחושת בטן, אני כבר יודעת שזה יקרה.
