אחד הדברים שאני הכי אוהבת בתחום הבלוגינג על מין הוא להציג לגולשים את האביזרים המיניים החדשים שלי, שבעזרתם אני חווה חוויות נהדרות והתחושות שאני מתמיד להרגיש. לאחרונה קיבלתי מייל מחברה שהודה לי על ההמלצה על אביזר בשם We Vibe Nova 2. מדובר בויברטור איכותי מאוד, שנחשב לאחד הווירברים הפופולריים שהמלצתי עליהם ובעל השפעה רבה על הקוראים שלי, כנראה בשל העובדה שכתבתי עליו בזמן שיחקתי עם רגשות עזים בחיי. אך לא רק ה-Nova 2 מושך את תשומת הלב — גם אביזרי הזום וה-AMO זוכים להמלצות חמות, היות והם ויברטורים לקלאיט שמצליחים לייצר את התחושות הכי מרעידות ומענגות שאפשר לחוות, עד כדי לחישה פנימית של עונג עילאי. אך מבין כל האביזרים, יש אחד שבולט ומלא באהבה — ה־Doxy. ועל זה נדון במאמר של היום שנכתב על ידי אחת שנגעה בנקודות רגשיות עמוקות, סבלה מאובדן ובחרה למצוא את הלב המאוד מיוחד של דיסמוקרטיה עסקית עם BDSM. כאן היא משתפת איך זה מרגיש לגלות את ה-Doxy ולהתאהב בו מחדש.
מה קורה כשהתחלת להכיר את Doxy
שוחחתי לאחרונה עם חברה קרובה, נ.ב. על הויברטור שלי שהתקלקל והחלטתי לקנות חדש ומלהיב יותר.
היא שאלה: “כמה את מתכננת להוציא על זה?”
עניתי: “משהו בסביבות שבע פאונד.” ואז היא ישר הגיבה:
“בואי נדבר רגע.”
וזה סימן קצר לכניסה שלי לעולם חדש ומרתק שאני אני אקרא לו “ארץ הרעידות הטובות”.
התחלתי לאבד את ההנאה מהמיניות שלי
בהיותי בת 45 וחדשנית מבחינה רומנטית בפעם הראשונה מאז שהייתי כבת 20, החלטתי שאנוש עם המין ועם ההנאה ממנו. זו התחושה שהייתה לי עד אז — חוויות שמועות ומרגשות, שהתחילו להיחשב כמי שאינה שווה משקל. לאורך זמן, התחושה הזו הפכה לחלק בלתי נפרד מהאנרגיה שלי. הפכתי לחסרת חשק לחוש דברים בחיי המיניים ולחווה תחושת נימול בעור, חוץ ממצבים קלים של תחושת רוגע והקלה שנראתה לי כסוג של טיפוח עצמי. היו לי רגעים בהם השתמשתי באביזר קטן שאני מחזיקה וקוראת לו “הקליק”, שמטרתו היתה שגרת טקס עצמי פשוטה ומהירה — פעילות שנוספה ל”רשימת המטלות” היומית שלי, שהתמקדה בליעל את התחושה שכל חלק בגופי הוא תפקוד טכני בלבד, ללא חיבור רגשי או חושי. אפילו ההנאה העצמית שלי הפכה לתחושת אשמה פנימית שהייתה קשה להפריך.
התחלתי להאמין שאני שווה יותר
לאחר שהחל تجתי עם נ.ב., והתגברת שלי על חוסר החשק דרך חוויות שחווינו יחד, הבנתי שבעצם אני יכולה להרגיש דברים עמוקים ומרגשים יותר, אם רק יש מישהו שיסייע לי בכך. אבל הויברטור הקטן שלי נשאר באותה רמת יעילות, והוא היה בסה”כ מכשיר פשוט, שמילא את התפקיד, בלי צורך ברגשות מיוחדים. עד שגם הוא נשבר, ואז נ.ב. הציע שאחליף את הויברטור באחד חדש, שיימכר בתמורה לסכום גבוהה יותר. חיפשתי באינטרנט, והתביישתי מהמחיר, כי לשלם סכום כזה עבור איבזור עצמי נראה לי כבר גישה אגרסיבית של עצמיות. אך באותה תקופה החלטתי לנסות דברים חדשים ועל כן הזמנתי אחד בצבע סגול שנראה לי מושך במיוחד, כי אהבתי את הצליל הגותי של הגוון.
ביום חופשה שהייתי בו, הוא הגיע והנחתי אותו על המיטה. קראתי חוות דעת ואפילו התרגשתי קצת, אך בכל זאת לא רציתי לצפות יותר מידי, כי הייתי עוד במצב גמיש של אי-בטחון עצמי וחשש. אחרי שהתחברתי ל־Doxy, הייתי נחושה לנסות ולראות מה יקרה. הנחתי את המכשיר על אוושות מדונג שלי, והדלקתי אותו — והתגובה היתה מיידית וחזקה:
אלוהיי, כמה מרגש זה היה!
שלחתי מיד בהודעה לנ.ב.: “הגעתי שש פעמים ברצף!!!”
הופך להכרה מיידית של Doxy
החוויה היתה מיידית ומרתקת. הם אומרים שאתה לעולם לא שוכח את הפעם הראשונה, והחוויה עם ה־Doxy שלי אושרה על ידי הרגע הראשון. האורגזמה הייתה כה חזקה ועמוקה שהרגשתי אותה בכל הגוף — בנימולים, באצבעות הרגליים ואפילו בצווארון. אני בטוחה שגם אצל מרבית האנשים, מגע כזה חזק נעשה חלק אינטגרלי מחיי המין, ואשר רק מחכה לפרוץ מהחומר שבחדר הלהיטות. בפעם השנייה, החוויה הייתה יותר מנומנמת ומבושלת, כשהתחלתי לגעת בעצמי באיטיות ולכוון את העוצמה כדי לשמור על חיבור עמוק ל”שותף” החדש שלי. עד הפעם השישית, הייתי על הברכיים, בלי תחתונים, צועקת ומבקשת את הטוב יותר, עד כדי שכחתי את השם שלי בכלל בזמן שהתחושות התפשטו בכל הגוף.
בימי רביעי בערבת, התחלתי לתכנן שגרת טיפוח עצמי חדשה: במקום להתקלח, התחלתי לחוש סיפוק עמוק על ידי אונות חזקות מהאביזרים החדשים שלי. בניגוד לסגנון הישן של “זה עוזב אותי מצד אחד ושמתי את זה על הדרך”, כאן, הייתי מוצאת תענוגות מרובים, שהפכו לחלק בלתי נפרד מחיי. למדתי על הגוף שלי באופן שונה, ואספתי תצלומים שלי, עם שפתיים מלאות ולחיים נפוחות, ושלחתי אותם לנ.ב. במטרה לחלוק את ההנאה שלי עם מישהו אחר, במקום להסתפק בפעילות אוטומטית. ההתרגשות הזו, ההופעה העצמית והשליטה שהייתה לי על אקט ההנאה, הפכו לחלק בלתי נפרד מחיי הטיפוח וההתנסות שלי.
כיום יש באוסף שלי אביזרים נוספים, חלקם חדשים כמו באן חודרני, תוספת ויברטור לישבן, דילדו מזכוכית (שביום אחר תקראו עליו מאמר שלם), וצעצועי ג’י-ספוט ואוזניות רבת שימושים. כל אחד מהם תורם לתחושת ההנאה הכוללת ומוסיף מימד נוסף לכיף שלי. הם מאוד עזרו בימים שבהם הייתי מרגישה צורך לקשר אנושי עמוק, במיוחד כשהרגשתי בדכאון או בהתלבטות. מכיוון שלא תמיד יש לי מישהו שיחבק או ייתן לי מילה חמה, האביזרים שלי עזרו לי לעבור ימים קשים ולשפר את מצב הרוח שלי.
אין ספק שכל זה סייע לי רבות במסע שלי לריפוי עצמי, להתמודדות עם העבר ולהעלאת הביטחון העצמי שלי — הן במיניות והן באישיות. לא מדובר רק באורגזמות, שהן נפלאות לבד, אלא בהכרה שהגיע הזמן שאני אקדיש זמן ומבנה לעצמי. השימוש ב־Doxy ובאביזרים אחרים הבהיר לי שאני שווה את זה, שחשוב לי להרגיש ולהנות, ומאיזה אופן אני מעוניינת להעשיר את חיי בתשוקה, בלחות ובשמחות עוצמתיות בכל חיי. ואני מתכוונת לדגש על זה — לרדוף אחרי ההנאה והעונג שלי, בכל שאיפה אפשרית. כשחיים מאפשרים, אני מתכוונת לצאת לדרך ולתרגל את זה עם שותפים חדשים ואהובים, אבל בינתיים — האביזרים שלי ואני ממצים כל רגע שיש לנו יחד.
