אני כיום רווקה, ולכן אני עושה הכול לבד, ללא עזרה מאף אחד. ואהבת את המצב מאוד. יש העוצמה והשחרור הגדול שמגיעים עם היכולת להיות לבד. הזכות לבחור אם לעשות משהו או לא, תלויה רק בי וברצוני האישי. אני שרה בקולי קולות במטבח, רוקדת — בכל מקום שיכולתי, לומדת דברים חדשים, זוכרת ישנים, ואומרת ‘כן’ כשמישהו מבקש לשתות איתי בסקייפ. אני אישה חזקה, עצמאית, שיש לה שליטה על חייה בכל התחומים, פרט לאחד.
אני מודעת לכך שהחיים יכללו גם רגעים פחות טובים, אך באופן כללי אני נהנית מאוד מזמני לבד. אני זוכרת את הימים שבהם הייתי רווקה, ואז הייתי מאושרת, חופרת, שיכורה משחרור, ומאושרת. אני טובה בלהיות לבד, אני נהנית מהחופש ומהכוח שבזה — התפקיד שלי הוא רק שלי, ואין מישהו שמעכב אותי או מחייב אותי. אני משקיעה בכך כשאני לומדת להרקיד הולה הופ או כשאני רוכבת על אופניים בגשם הקל. אני מזכירה לעצמי את הכוח והעצמאות שלי בכל פעם שאני מחברת את הכבלים לאופניים או יוצאת לרכיבה ארוכה בימים רטובים.
אני אישה חזקה, עצמאית, ומסוגלת, אבל לפעמים מפתיעה אותי מציאות שונה, כמו הופעת עכביש עצום במטבח שלי. פתאום אני מבינה שאני לא כל כך חזקה כמו שחשבתי. עכביש ענק, גדול מאוד, עם גופו השעיר ורגליו הארוכות והמטפסות, תופס את מבטי במרכז הקיר המרוצף באריחים לבנים — כדי להדגיש כל קו וצללית שלו. כשהגעתי למטבח וראיתי אותו, אפילו חשבתי לשמוע את הצחוק המפחיד שלו.
אני לא חובבת עכבישים. לא בשום צורה. זה לא רק שקשה לי לתפוס אותם בכלי ולשלוח החוצה, אלא שפשוט גם לא נעים לי כשעכבישים מבליחים לי מול העיניים. גם אם יש אחרים שמוכנים לעשות את זה בשבילי, עד שאני אכניס את זה לראש, אני חייבת לברוח. למרות שאני אישה חזקה, עצמאית, ומסוגלת — בכל זאת, עכביש במימדים של חמור מהחוף זה אתגר גדול, ואם הייתה לי אפשרות, הייתי בטוחה שיש אפשרות לאלף אותו ולרכוב עליו ברחוב.
עכבישים מהעבר
רגע קצר של חזרה אחורה, לדמיון של מסך זז ומתנדנד שמוביל אותי לפני כמה עשרה שנים. בזמנו, עברתי לגור בדירה משלי, לאחר פרידה קשה מהמאהב הקודם. הפרידה הייתה חלק ממעין תהליך, שנמשך עד שנתחיל מחדש. הדירה הייתה שלי, אך אז הופיע בה עכביש עצום, הרבה יותר גדול מאלה שבמרוץ של 2020. העכביש הזה היה ענק, ממש חיה שלמה שיכלה להילחם ולהביא ניצחון על כל אחד, אפילו על שחקן כמו דוויין ‘דה רוק’ ג’ונסון. ישבתי במרפסת והבטתי בו, ולא יכולתי שלא לרצות להחזיק עלי את החרב או את הלבאיף המשפ fires of a שלה.
הוא ישב במרכז הרצפה, עם רגליו הארוכות והשעירות, מוכן לזחול במחתרת, ואני עמדתי במקום, מקווה שאוכל למצוא כלי כבדי כדי להילחם בו. חשבתי על תכנית נועזת: שולחן ערב, קערת נירוסטה עבה וירוקה, שמאוד קרובה בגודלה לעכביש, ומושלמת למעצר. אשאל אותך, הכלים שהיו לי היו בשימוש, וכליי היו בדיוק בגודל הנכון כדי לתפוס את היצור על ידי זריקה נכונה. זה תכנון שאפתני, שדורש מיומנות – כי הקערה הזו, למרות שהיא גדולה יחסית, הייתה קלילה מאוד, והייתה אפשרות שהיא תוכל להרים את עצמה ולזנק לעברי.
בסיוע של הכלי הנכון, תכננתי לתפוס את העכביש ואחר כך להרים אותו אל מחוץ לדירה, להתיר את היצור המפחיד הזה מהחיים שלי. השיטה הייתה פשוטה — לזרוק את הקערה על העכביש, ולתת לכוח הכבידה לעשות את עבודתה. המהומה התנהלה, ואני חיכיתי לדקה שבה אראה את העכביש נכנע. ואכן, עם זריקה מדויקת, הקערה כיסתה את היצירה הירוקה, ואני הרגשתי כמו גיבורה אמיתית, המסוגלות להתמודד עם האיומים הגדולים ביותר. החיוך שנתלה על פניי היה תוצאה של תחושת הכוח והעצמאות שנפלה עלי באותם רגעים.
אך לסיום, נאלצתי להסתכל במראה ולגלות שהעכביש הזה, שהייתי כל כך גאה בהמלחמה איתו, מת בפנים שבועיים אחר כך. כי לא מצאתי דרך להוציאו בחיים, וכשלא אוחזים ביד את הכלי המתאים, לפעמים הסיוע היחיד הוא לסרב לנסות ולשלוח אותו החוצה. בסופו של דבר, שערוריית המוות של העכביש במסדרון שלי הייתה שגרירות של המציאות — בה מוכח שכוח אמיתי הוא גם היכולת להכיר במוגבלות שלך ולהיות בסדר עם זה.
מה למדתי על עצמאות ואומץ
המסקנה המרכזית היא שאמנם אני אישה חזקה, עצמאית ומסוגלת, אבל זה לא אומר שאני תמיד יכולה להתמודד עם כל אתגר. חשוב להבין שיש דברים שעדיף להכיר בכך שאני לא מסוגלת לעבד לבד — במיוחד כשמדובר בעכבישים ענקיים. אני לא צריכה איש שיבוא להילחם עבורי כל פעם, אלא שאוכל לקבל את גלי המוגבלות שלי מבלי לפרק את הביטחון העצמי. החוזק שלי מושג לא מרדף אחר כל דבר, אלא מתוך הקבלה במקומות בהם אני נחלשת, ויכולת לקבל את הכישלון כחלק מהחיים מבלי שזה ישבור אותי.
במקרה שלי, הǝעכביש שגרם לי פחד הוא גם זה שהוביל אותי בסופו של דבר להגיש את הרשימה של כל הדברים שאני עדין לא יכולה לעשות לבד — וללמוד לקבל את זה באומץ. בסוף, כל עוד אני ממשיכה להחזיק מעמד ולהיות חזקה, גם אם אני מפחדת, אני הכי חזקה שיש.
ולסיום, אני יודעת כי לעיתים הזדמנות להכיר את הגבולות שלך מגיעה דווקא מרגעים של פחד — ואני אוכל להמשיך ולנסות להתמודד, או פשוט לבחור לזרוק את הכלים, ולפתוח הדרך לדרך חדשה של חופש ואנרגיה חיובית, גם כשבפינה מחבאת לה עכביש עצום.
